הַבֻּבָּה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל שִׁיר - Friendship stories

הַבֻּבָּה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל שִׁיר

Not enough ratings

Story Description

היכנסו לעולם הקסום של שיר, ילדה מיוחדת עם לב זהב, היוצאת למסע מרגש בחנות הצעצועים. גלו יחד איתה את משמעות החברות, הקבלה העצמית, והיופי שבשונות. סיפור מעורר השראה על אהבה, חמלה, ועל מציאת היופי במקומות הכי בלתי צפויים.

Language:he
Published Date:
Category:Friendship stories
Reading Time:4 minutes

Keywords

Generation Prompt

הַבֻּבָּה הַמְּיֻחֶדֶת שֶׁל שִׁיר לְשִׁיר יֵשׁ הַיּוֹם יוֹם הֻלֶּדֶת. אִמָּא שֶׁלָּהּ לוֹקַחַת אוֹתָהּ לִבְחֹר מַתָּנָה בַּחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים הַיָּפָה. כְּשֶׁשִּׁיר נוֹלְדָה הָרוֹפֵא אָמַר לְאִמָּא וּלְאַבָּא שֶׁלָּהּ: ״כָּל הַיְּלָדִים מְיֻחָדִים אֲבָל הַיַּלְדָּה שֶׁלָּכֶם מְיֻחֶדֶת יוֹתֵר, הִיא תָּבִין אֶת הָעוֹלָם בְּצוּרָה אַחֶרֶת, וְהִיא תְּדַבֵּר בְּצוּרָה אַחֶרֶת, הִיא תִּלְמַד לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים קְצָת יוֹתֵר לְאַט. שִׁיר בֶּאֱמֶת גָּדְלָה לִהְיוֹת מְיֻחֶדֶת, קָשֶׁה לָהּ לְדַבֵּר, וְהִיא מְבִינָה אֶת הָעוֹלָם קְצָת אַחֶרֶת אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת הִיא יוֹדַעַת מִיָּד שֶׁזֶּהוּ יוֹם שֶׁל חַג, שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלָּהּ! וְלָכֵן הִיא הוֹלֶכֶת עִם אִמָּא יָד בְּיָד לִבְחֹר לְעַצְמָהּ מַתָּנָה . שִׁיר שְׂמֵחָה. וּבַחֲנוּת הַצַּעֲצוּעִים מַדָּף מָלֵא בֻּבּוֹת בְּכָל מִינֵי צְבָעִים וּבְכָל מִינֵי תִּלְבּוֹשׁוֹת וְכָל הַבֻּבּוֹת חֲדָשׁוֹת וְכָל הַבֻּבּוֹת מְאוֹד מְאוֹד יָפוֹת. ״בֻּבָּה״ אוֹמֶרֶת שִׁיר, בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים ״בֻּבָּה״.... ״אִם אַתְּ רוֹצָה בֻּבָּה תִּבְחֲרִי בֻּבָּה״, אוֹמֶרֶת אִמָּא . ״אוּלַי אֶת זֹאת?״ שׁוֹאֶלֶת הַמּוֹכֶרֶת וּמַצְבִּיעָה עַל בֻּבָּה וְלָהּ שְׁתֵּי צַמּוֹת וְעֵינַיִם תְּכוּלוֹת, וּשְׂעָרוֹת זְהֻבּוֹת. ״לֹא וָלֹא״, אוֹמֶרֶת שִׁיר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים. אָז אוּלַי זֹאת? שׁוֹלֶפֶת הַמּוֹכֶרֶת מִבֵּין הַבֻּבּוֹת בֻּבָּה גִּ׳ינְגִ׳יִת עִם נְמָשִׁים וְשִׂמְלַת פְּרָחִים. ״לֹא לֹא״ אוֹמֶרֶת שִׁיר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים. ״אוּלַי בֻּבָּה תִּינֹקֶת גַּם בּוֹכָה וְגַם צוֹחֶקֶת, וְיֵשׁ לָהּ חִתּוּל וּמוֹצֵץ וּבַקְבּוּק מַתְאִימָה לָךְ בְּדִיּוּק.״ . לֹא, לֹא לֹא לֹא מְנַעְנַעַת שִׁיר בְּרֹאשָׁהּ. ״אָה...אוֹמֶרֶת הַמּוֹכֶרֶת אוּלַי תִּרְצִי בֻּבָּה מְדַבֶּרֶת, שֶׁיּוֹדַעַת גַּם לָשִׁיר וְלִרְקֹד, הִיא תְּשַׂמֵּחַ אוֹתָךְ מְאוֹד.״ לֹא לֹא מְנַעְנַעַת שִׁיר אֶת הָרֹאשׁ וּמְעַקֶּמֶת אֶת הָאַף, וּמַצְבִּיעָה עַל בֻּבָּה בִּקְצֵה הַמַּדָּף. וְשָׁם בִּקְצֵה הַמַּדָּף בֻּבָּה מְיֻחֶדֶת, לֹא שָׁרָה וְגַם לֹא רוֹקֶדֶת, שֵׂעָר לָהּ פָּרוּעַ, בֶּגֶד קָרוּעַ וַאֲפִלּוּ אוֹיָה, רֶגֶל חֲסֵרָה. וְהַמּוֹכֶרֶת אוֹמֶרֶת בִּפְלִיאָה: ״אָה.... אֶת זֹאת? אֲבָל הַבֻּבָּה שְׁבוּרָה... הַבֻּבָּה לֹא לִמְכִירָה.״ אֶת זֹאת! אֶת זֹאת! אוֹמֶרֶת שִׁיר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים, וּבַעֵינַיִם שֶׁלָּהּ עוֹמְדוֹת דְּמָעוֹת. אֲבָל...אֲבָל.... הִבִּיטָה הַמּוֹכֶרֶת בְּשִׁיר, הִבִּיטָה בְּאִמָּא, וְאָמְרָה בְּשֶׁקֶט: ״אֵיזוֹ יַלְדָּה מֻפְלָאָה, נֶהְדֶּרֶת, אַתְּ לְגַמְרֵי צוֹדֶקֶת, הַבֻּבָּה פְּצוּעָה, הַבֻּבָּה עֲצוּבָה, הִיא צְרִיכָה חֲבֵרָה הִיא רוֹצָה אַהֲבָה. וְאִמָּא אֶת שִׁיר לִטְּפָה: ״אַתְּ תִּהְיִי לָהּ לַחֲבֵרָה טוֹבָה.״ הַמּוֹכֶרֶת הוֹרִידָה בִּזְהִירוּת אֶת הַבֻּבָּה מֵהַמַּדָּף, נָתְנָה אוֹתָהּ לְשִׁיר וְאָמְרָה: ״לְיַלְדָּה מְיֻחֶדֶת בֻּבָּה מְיֻחֶדֶת״. שִׁיר לִטְּפָה אֶת הַבֻּבָּה שִׁיר חִבְּקָה אֶת הַבֻּבָּה שִׁיר בִּשְׂפַת הַסִּימָנִים עָשְׂתָה בָּאֶצְבָּעוֹת צוּרַת לֵב שֶׁאוֹמֶרֶת: ״יֵשׁ לִי אַהֲבָה!״. וּבִכְלָל לֹא הָיָה לָהּ אִכְפַּת שֶׁלַּבֻּבָּה חֲסֵרָה רֶגֶל אַחַת. שִׁיר מְחַיֶּכֶת וְרוֹאָה שֶׁגַּם הַבֻּבָּה מְחַיֶּכֶת שִׁיר מְחַבֶּקֶת אֶת הַבֻּבָּה וְהַבֻּבָּה מְחַבֶּקֶת אֶת שִׁיר. בַּחֶדֶר שֶׁל שִׁיר הַרְבֵּה בֻּבּוֹת וְדֻבּוֹנִים בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת וּבְהַרְבֵּה צְבָעִים, מִכֻּלָּם בֻּבָּה אַחַת שִׁיר אוֹהֶבֶת בִּמְיֻחָד. רֶגֶל חֲסֵרָה, שֵׂעָר פָּרוּעַ בֶּגֶד קָרוּעַ מֻשְׁלֶמֶת!

Comments

Loading...